פעם ישבתי עם חברה, ובעודנו עוברות על התמונות של אחד המפגשים עם סוסים, אמרתי לה שאני לא נראית טוב בתמונות. התגובה המיידית שקיבלתי (בחיוך מלאכי) היא "תראי, אין מה לעשות – תמונות משקפות את המציאות".

ועכשיו ברצינות, אם נהיה רגע אובייקטיביים, הרי גם האובייקטיביות סובייקטיבית (והעדשה מוסיפה 5 קילו) :-).

אם תמונות משקפות מציאות, אז אפשר להקביל את התפיסה שלנו את העולם לעבודה עם מצלמה. והנה כמה הקבלות:

אנחנו רואים את העולם דרך העדשה האינדיבידואלית שלנו (העדשה שמחוברת למצלמה היא היחידה שנוכל לצלם דרכה את התמונה ברגע נתון).

אם העדשה מעט מלוכלכת, או שרוטה, הדברים לאו דווקא ייראו בדיוק כפי שהם (אגב, לדעתי שריטות/לכלוכים יכולים להיות הזדמנות ליצור תמונות מעניינות ויוצאות דופן).

תמיד ניתן לשנות את הגדרות הצילום כדי לייצר תמונה מעט שונה מאוטומט ברירת המחדל…

ככל שהמצלמה משוכללת יותר – יש לנו יותר אפשרויות לייצג את המציאות כפי שנבחר. עם זאת, ככל שנדע יותר – יש לנו יותר כלים לייצג את המציאות שנבחר, גם אם המצלמה פחות משוכללת.

ובסופו של דבר, גם אם נראה שהתיעוד אובייקטיבי ומשקף את המציאות באופן מדוייק, תמיד ישנה השפעה של הצלם (זווית צילום, קומפוזיציה, הגדרות, עדשה, פילטרים וכד'), והתמונה לעולם תהיה אמת סובייקטיבית.

הפואנטה, בשורה התחתונה, היא שכל מה שאנחנו רואים הוא עניין של תפיסה, פרספקטיבה וגישה (והכל ניתן לשינוי).
האובייקטיבי סובייקטיבי, ואנשים שונים תמיד יראו קצת אחרת את אותה התמונה.

והתמונה עצמה..

"כשאתה משנה את הדרך שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שעליהם אתה מסתכל משתנים" (Wayne Dyer)