ותכלס, יציאה מאיזור הנוחות שלנו היא אף פעם לא פשוטה וקלה. אבל מה יקרה אם במקום לצאת מאיזור הנוחות, ננסה פשוט לשנות אותו?
חומר למחשבה (ולמאמר אחר..)

עם זאת, חלק מהקיפאון/ההשהיה נובע מכך שבמקום מסויים, התנועה קדימה הופכת את הפוטנציאל למבחן מציאות.
וזה הרבה יותר מחייב מלהשאיר את הפוטנציאל הגולמי שתומך ברעיון ה"יכולתי" / "אם הייתי" (או באנגלית: "Coulda"/"woulda").
כי בפוטנציאל גולמי אין כישלון.
אבל מצד שני.. אין בו גם הצלחה.

אז נשארים במקום, מחכים, אולי אפילו כמהים לשינוי,
או שוכחים וממשיכים הלאה,
בשגרה הקבועה הבטוחה של היומיום.

דבר אחד אני יודעת להגיד בוודאות: אין וודאות.
לאף אחד (שאני מכירה) אין את המסוגלות לנבא מה בדיוק יקרה אם…
וכמה שלא נסתכל על הדברים בצורה מושכלת ונבחן אופציות – אין לדעת במה בתכלס ניתקל לאורך הדרך.

השאלה היא פשוטה: עד כמה אני באמת רוצה?
ואם הגעתי למסקנה שאני רוצה – עד כמה יש בי את הנכונות "להתלכלך", להתחייב לתהליך הזה של השינוי, ולעבוד בשבילו, ככה, בלי ערבויות וודאיות לתוצאה?

הכל בידיים שלנו.
לכולנו יש את הכח לשנות דברים.
גם לך.