מה הקשר חלומות עכשיו?

כילדה, שאלו אותי יותר מפעם אחת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.
לאורך השנים השאלה שבה ועלתה מדי פעם, וגם כבוגרת ביליתי הרבה זמן בלחשוב מה אני רוצה לעשות, לאיזה כיוון לפנות, ואיך אני מצליחה לנתב את החיים בצורה כזו שאני מצליחה להיות מאושרת, ועם זאת לשרוד כלכלית את היומיום.

אנחנו מוצאים את עצמנו נעים במהלך החיים בין פרקטיות לבין חלום. בין הצורך האנושי הבסיסי שלנו לשרוד את החיים הנורמטיביים, לעשות כסף, למצוא זוגיות, לגדל דור המשך ולספק לו את כל התנאים האפשריים, לבין הצורך הנפשי/מנטלי/אנושי להגשים את עצמנו ולהיות מאושרים.

ובמקום מסויים, במודע או שלא במודע, אנחנו מנסים לפצות. לפצות על מה שלא הספקנו לממש, לפצות על מה שלא התאפשר לנו כלכלית, על דברים מהילדות שרצינו ולא חווינו ועל חלומות שלא הגשמנו.

ואני שואלת (ושלא יהיו ספקות – אני שואלת את עצמי לפני שאני שואלת אחרים..) מה, בעצם, מונע ממני להגשים?

אולי אני בעצם מסתכלת על זה לא נכון?
אולי במקום לתהות אם החלום שלי יתגשם, אני בעצם מפספסת שאלות, כמו למשל, עד כמה אני רוצה להגשים את החלום הזה? עד כמה אני מאמינה בעצמי? ומה אני מוכנה לעשות כדי להגשים אותו?

ואולי זה נכון לא רק להגשמת חלומות, אלא לכל צעד שאנחנו לוקחים בחיים – במקום לשאול את עצמנו אם נצליח, נשאל את עצמנו מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל זה, איזה כלים יש ברשותנו, ואיך אנחנו רוכשים את הכלים החסרים כדי להצליח, לממש ולהגשים.


גדול או קטן ככל שיהיה – אמונה עצמית, נכונות ללמידה ולעבודה, וקצת תמיכה ממי שחשוב – ואין דבר שיעמוד בפניך.

בתוך המירוץ היומיומי של החיים, מגיע לך לעצור מדי פעם ולשאול את עצמך איפה אני, מה אני רוצה בשביל עצמי, ואיך משיגים את זה.

ולהגשים, מדי פעם, איזה חלום. בשביל הנשמה.


[בתמונה – תום ליבנה המדהימה, שהיא בעיניי אמנית בהפיכת חלומות למציאות 🌈]