על גבולות ומה שביניהם

כשאנחנו חושבים על גבול, אנחנו בד"כ חושבים על מסגרת כלשהיא. בין אם מדובר במסגרת פיזית, או אחרת (חוקים, נורמות, ערכים וכד', כשגם הם מתחלקים לקטגוריות אזרחיות, רגשיות, דתיות, וכד').

כולנו זקוקים לגבולות. זהו חלק בלתי נפרד מההתפתחות של בני האדם ושל בעלי החיים. זהו צורך חינוכי, רגשי, ואף הישרדותי כשמדובר בבעלי החיים בטבע.

בחיי היומיום שלנו אנחנו מציבים גבולות על מנת לשמור על האינדיבידואליות שלנו, כשהגבולות העיקריים המניעים את רובנו כיום הם הפיזיים והרגשיים.

יחד עם זאת, אם ניקח דעות מ-2 קצוות של סקאלה דמיונית לתפישת הגבולות – יש שיראו בגבולות ביטחון, מקום של נחמה, סדר והיגיון, ויש שיראו בהם משהו מגביל ושלילי שעוצר אותנו מלהתקדם לאן שרצינו.

מי יותר צודק?

שניהם, ואף אחד. גבולות הם בעצם, בו זמנית, שני צידי הסקאלה ואף אחד מהם. גישת המפתח היא איזון, ומילת המפתח היא בחירה.

ככל שהאדם יותר מודע לעצמו – לחוזקות שלו ולמי שהוא, וככל שהוא יודע להבחין בין מה שעושה לו טוב ומעצים אותו לבין מה שעוצר ומעכב אותו, יכולת הצבת הגבולות האישיים שלו טובה ואפקטיבית יותר.

אמנם ישנם גבולות שבאים אוטומטית עם בחירת מקום המגורים שלנו, הדת שלנו, וכד', אך ההתנהלות שלנו איתם ובתוכם נתונה לבחירה שלנו.

וכאן נשאלות השאלות המאתגרות יותר – איך אני רואה את עצמי, מה אני רוצה, ומה אני בוחר לעשות עם זה.

"גבולות כמו פחדים, הם לעיתים תכופות רק אשליה" (מייקל ג'ורדן")

"אם אתם חושבים שאתם יכולים לעשות משהו או חושבים שאתם לא יכולים לעשות משהו, אתם צודקים." (הנרי פורד)