הפסקתי להיכנס למדיות החברתיות השונות (ובכלל לשקוע במסכים שלא במסגרת העבודה) לפני מס' חודשים.

אני עדיין ממעטת לשוטט בהן, ועם זאת חזרתי אליהן קצת לביקורים קצרים, במסגרת העבודה ומעט מעבר.
החשיפה המחודשת שלי לרשתות חברתיות מציפה אצלי מראות על גבי מראות, השתקפויות על גבי השתקפויות..

[טוב, מעולם לא התחייבתי לכתוב רק פשוט וקורקטי – תזרמו איתי רגע..]

הרשת מאפשרת לנו להתערסל בתוך רשת ביטחון של המצאה עצמית מחודשת. היא מאפשרת לנו, לפחות במימד אחד בחיים שלנו, להיות מי שתמיד רצינו להיות, מי שאנחנו מאמינים שיותר "מאגניב" ממי שאנחנו מרגישים שאנחנו באמת, ובסופו של דבר מאפשרת לנו לברוח מהמציאות, או לפחות לתמרן אותה קמעה.

השאלה היא מידת ההתמכרות לפוטנציאל הזה, לאשלייה הזו, ועד כמה אנחנו מסוגלים להכיר בזה שזו אשלייה, וליצור את המציאות היומיומית שלנו באופן שיממש את הפוטנציאל הזה במקום שבו אין רשת, וכל מה שנשאר זה לעמוד עירומים מול מציאות ולעצב אותה כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה.
וזה כבר מצריך מודעות, אומץ, אמונה והבנה של מי אנחנו ומה טמון בנו, ולעמוד איתנים מול הלא נודע ההפכפך של אינטראקציות אנושיות אמיתיות.

להציב מול עצמנו מראה, וללמוד לאהוב את העומד מולה. לפרגן לו, לחמול עליו, לחבוק גם את החלקים החבוטים, ליצוק את עצמנו לתבנית שאנחנו רוצים להתעצב בתוכה, ולהפסיק לברוח.

כל אחד ואחת מאיתנו הוא מכלול שלם של חוויות, תפיסות, פרספקטיבה, תובנות, חולשות ועוצמות. החוכמה היא להיות מוביל הדרך ולא קורבן חסר אונים בתוך כל זה, מיטלטל מצד לצד ונאבק על אוויר לנשימה.

תפיסת החיים כמשהו שאנחנו שורדים בתוכו עד לטלטלה או עד לעונג הבא, מביאה אותנו למקום בו כל הצבעים דהויים, עם נקודות בודדות של אור צלול וצבע בוהק, ובחזרה לאפרוריות הרגילה. ועד שאנחנו לא נתקלים בחלקיקי האור הזה, ששוטף את הכל בגוונים חיים, ריחות, ותחושות חזקות ואף מעט מטלטלות, אנחנו לפעמים אפילו לא מודעים להיעדרם.

אני לא רוצה לבלות את חיי בלהמתין למציאת נקודת האור, אבקת הפיות, שרביט המכשפים או טבעת הקסמים.
אני גם לא רוצה לשאוף לחיזוקים משני תודעה למיניהם, או שאר חומרים ממכרים (ובכללם גם אדרנלין, סרוטונין, אנדורפינים, ולמיניהם) כדי לבקר שם בכל הזדמנות.
אני רוצה "להחליף פילטר" ולחיות באור קבוע. גם אם הוא לפעמים קצת מסנוור, ולפעמים קצת מאלץ לראות דברים פחות נעימים לי. כי עם הפתיחות הזו ל"שלילי" – אני פותחת גם את ה"חיובי".

ומה זה בכלל "חיובי" / "שלילי"? מי קובע מה הוא מה?
ובכן, ככל שה"פילטר" איכותי ונקי יותר – רב הטוב על הלא נעים, והכל מרגיש אחרת, והרבה יותר חי, עם, למרות ובזכות האתגרים.
ואתם הרבה יותר חזקים, מוכשרים, יפים, חכמים וטובים ממה שאתם חושבים. הגיע הזמן להכיר בזה 💪🏼🦄