כשאנחנו צופים בשידור של משחק כדורגל, חוץ מהשדרנים יש לנו כמה בעלי תפקידים עיקריים שבאים לידי ביטוי. הבולטים מביניהם:

השחקן – משחק. נמצא בתוך המשחק, מתמודד עם הסיטואציות שסביבו באופן מיידי, מתפעל אתגרים שעולים לאורך ההתרחשות, ועוצר רק כדי לקחת אוויר ולהמשיך לשחק.

הפרשן – מחוץ למשחק. יושב בד"כ באולפן, רחוק מההתרחשויות, ותפקידו להביע את דעתו לגבי יכולת קבלת ההחלטות של כל אחד מבעלי התפקידים, מה יכול היה להיעשות אחרת, מי הפתיע ומי טעה, ו/או מה ניסו לעשות כאן.

ואם נשליך את התפקידים האלה על חיי היומיום:

שחקן – פרואקטיבי, אקטיבי ופרקטי – מייצר סיטואציות על מנת להשיג את המטרות שלו, וכשהדברים לא קורים לפי התכנון המקורי, לוקח את המצב הקיים ומפיק ממנו את המקסימום האפשרי על מנת להגיע לתוצאות הרצויות. מאחורי הקלעים – יודע להיעזר במקורות ידע ובבעלי ניסיון על מנת להשתפר ולהתפתח. אין אגו – יש למידה אינסופית ועבודה קשה.

השחקן חי את ההווה, ויש לו מיקוד שליטה פנימי – הוא בוחן את ההתנהלות האישית שלו בסיטואציה, ואת הגורמים השונים בהתנהלות שלו שהובילו לתוצאה הסופית.

פרשן – אף פעם לא בעשייה פעילה שמשפיעה באופן ישיר על תוצאות המשחק. הוא מתייג ומבקר על סמך מראה עיניו. תוצאה. את מה שהוא צריך לדעת הוא כבר יודע, ולכן הוא בד"כ יודע יותר טוב מכל השאר, ויותר מנוסה וחכם מכל השאר, מה שנותן לו את הזכות והפריבילגיה לקבוע מי בסדר או לא בסדר, מי צודק או טועה, וכמובן – מה יכול היה להיעשות אחרת.

הוא חי בעבר, ומיקוד השליטה כאן הוא חיצוני – התוצאה היא תוצר של התנהלות של אחרים.

---

אנחנו בוחרים איזה תפקיד לאמץ לעצמנו במהלך החיים, ולפעמים אנחנו עוברים מתפקיד לתפקיד בסיטואציות שונות. אבל אם לא נבחר ממקום מודע ומושכל, הנטיה הטבעית/האוטומטית שלנו תישאר די קבועה. או שאנחנו במשחק ומתפעלים את החיים שלנו בהתאם למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם, או שאנחנו ליד המשחק, מפרשנים ומבקרים את השחקנים וההתרחשויות שסביבם.

---

רק אנא זכרו:

שחקן – יכול תמיד להפסיד (לפעמים בגדול), או לנצח, ואין דרך להבטיח מראש את התוצאה. הניצחון או ההפסד שניהם שלו ובזכותו/בגללו. האחריות המלאה היא שלו, והעשייה שלו משפיעה באופן ישיר על התוצאה. הוא חווה בפועל את המגרש, לטוב ולרע, ונמצא כל הזמן במקום של למידה, שיפור והתפתחות.

פרשן – לא יכול באמת להפסיד, או לנצח, כי הוא לא משחק באופן פעיל, והאחריות בפועל על ההישגים אינה מוטלת עליו. הוא תמיד מרגיש שידו על העליונה, כי הוא תמיד יודע יותר טוב. אין לו באמת עשייה במגרש. הוא לא נוגעים בכדור. יש לו רק דעה מגובשת, והניסיון והדעה שלו הם מבחינתו הכי רלוונטיים ונכונים.

והשאלה הנשאלת כאן, אנשים יקרים,
?You can talk the talk. But can you walk the walk