לפני כמה זמן ראיתי סרטון של מישהו, והוא ניסח משהו בצורה שהרגישה לי כ"כ מדוייקת, שזה נחרט לי בזיכרון.
הוא אמר שזה לא עניין של לראות את חצי הכוס המלאה או הריקה. העניין הוא לראות את הכוס כפי שהיא. פשוט כוס.
במקום מסויים, הוא לקח את מה שאנחנו משתמשים בו כדוגמא לאופטימי לעומת פסימי ואמר – בואו ניקח מצב קיים, וקודם כל נביט עליו כמכלול ונקבל אותו כמו שהוא.
במקום מסויים, הוא לקח את מה שאנחנו משתמשים בו כדוגמא לאופטימי לעומת פסימי ואמר – בואו ניקח מצב קיים, וקודם כל נביט עליו כמכלול ונקבל אותו כמו שהוא.
אח"כ נראה מה עושים איתו ואיך מתקדמים מכאן כדי להמשיך ולחיות באופן הרצוי לנו.
ואני מוסיפה, שאחרי שראינו והכלנו את המצב הקיים כמו שהוא, אפשר ברמה הפרקטית לבחור אם להשאיר את הכוס כמו שהיא, או לשנות את כמות המים.
לדוגמא:
אני חווה מצב מסויים בעבודה.
עוד לפני שאני מגדירה את זה כטוב או רע, נעים או לא, אישי או לא, וכד' – השלב הראשון הוא פשוט להיות שם רגע. לראות את המצב כמכלול שלם מבלי לפרש אותו לכאן או לכאן.
זה נותן לי פאוזה, השהייה מסויימת, לפני קבלת החלטה של מה הלאה.
מנסיוני, לפעמים ההשהיה הקצרה הזאת גורמת לדברים להיראות אחרת, פחות עוצמתיים, פחות קיצוניים.
ובואו נדמיין סיטואציה שבה עצרתי, הכלתי, והחלטתי שלא טוב לי, אבל הגישה הכללית היא להישאר. תאורטית, אני יכולה לבחור באחת מן האופציות הבאות:
פסימיות – יאללה לא טוב פה, ועם המצב בשוק בטח לא יהיה טוב יותר גם במקומות אחרים. אז מה זה כבר משנה? לפחות את ה… הזה אני כבר מכירה (איך אומרים, טוב אויב מוכר..)
אופטימיות – הי, יש לי עבודה, הכנסה קבועה בכל חודש, אני כבר מכירה כאן הכל ואת כולם, העבודה קרובה לבית, שעות נורמאליות, תודה לאל לפחות יש את זה (נוח).
פרקטיות – טוב, אז זה המצב. יש בו פלוסים ויש בו מינוסים. בשורה התחתונה, אם אני מסתכלת על התמונה הכללית אני מעדיפה ובוחרת בכל זאת להישאר, וכדי לנסות כן לשנות את המצב הקיים, אני יכולה להחליט לעשות שיחה עם הבוס שלי לגבי שינוי בתנאים, העלאה במשכורת, או כל דבר שיהפוך את המשך העבודה שלי כאן ליותר טוב, בידיעה שהאופציה של לחפש עבודה חדשה מתאימה יותר תמיד קיימת.
אני ברמה האישית מעדיפה את האופציה השלישית.
הרי בכל מקרה, חוסר עשייה לא באמת עוזר לנו לשפר את המצב הקיים (מתוך הנחה שאנחנו רוצים לשפר מצב קיים). אז אם כבר את המצב הקיים אני מכירה ואפילו מתמודדת איתו ביומיום, תחשבו מה יכול לקרות אם אני מחליטה לבצע שינוי.. יש מצב שאולי אני אפילו.. אצליח לשפר לעצמי את איכות החיים (אוי ואבוי, איך מתמודדים עם זה?).
אגב, בחירה מודעת להישאר באותו המקום ולקבל את המצב כמו שהוא עד לבחינה נוספת של הנושא – זו גם עשייה.
[ואם כבר לשקוע בהגיגים על חצאי כוסות – אני תמיד מעדיפה ביומיום שלי את הזווית שבתמונה. משם, ללא קשר לכמות הקפה בכוס באותו הרגע, איכשהו הדברים תמיד נראים טוב יותר.. ]
שירלי בן משי - אימון אישי וסדנאות 